רש"י על נדה ל״ד ב:י״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה ל״ד ב:י״ח
18 אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, ״זוֹבוֹ טָמֵא הוּא״ — לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. בְּמַאי? אִילֵימָא בְּזָב גְּרֵידָא
פירוש רש"י על נדה ל״ד ב:י״ח
18 זובו טמא - היינו ראייה שניה שהרי מנה הכתוב שתים זב מבשרו זובו טמא:
19 לימד על הזוב שהוא טמא - ואמר בדם הנדה שם דף נה. דהאי קרא לרבות למגע לא איצטריך דלא גרע משכבת זרע אלא למשא:
20 אילימא בזב גרידא - דלאו מצורע למה לי קרא לטיפה עצמה פשיטא: